הצבא הוא עולם סגור בפני עצמו, מערכת סגורה שבה חוקים משלה שנוגעים לפעילות הייחודית של הצבא ונמצאים רק בה, וחוקים שנובעים גם מהמשפט הכללי שמוחל גם על אזרחים. יש אמנן נקודות משיקות רבות בין המשפט הצבאי לבין המשפט ה"רגיל", באזרחות, אבל כל מי שעוסק בשיפוט צבאי חייב להכיר את החוק הצבאי ואת הלכות הדין הצבאי כדי לייצג בו. זו הסיבה שלא כל מי שעוסק בתחומים מקבילים באזרחות יכול לעסוק במשפט צבאי. נחוצה היכרות והתמחות מיוחדת של עורכי דין צבאיים כדי לייצג נאשמים או לתבוע אותם במסגרת המשפט הצבאי.

מה כולל המשפט הצבאי?

הסמכות של המשפט הצבאי נשענת על חוק השיפוט הצבאי, והוא זה שקובע כי המשפט הצבאי מוחל על כל מי שמשרת בו בין אם הוא בסדיר במילואים או בקבע, או אזרחים שפעלו במסגרתו. הוא חל על כל הפעילות שלו ומה שנובע ממנה, ולפי החוק בישראל גם על אזרחים שנמצאים בתחום שבו יש ממשל צבאי, כמו ביהודה ושומרון. מערכת המשפט הצבאי נפרדת לחלוטין מהמשפט האזרחי אבל גם בה יש חלוקה לסוגי משפט:

• דין משמעתי – עבירות שהן ייחודיות לצבא בלבד ולא קיימות באזרחות, ונובעות רק מתוקף החוק הצבאי. בדרך כלל אפשר למצוא משפטים כאלה בלשכות קצינים שבהן החיילים עומדים לבד מול הקצין השופט, שלו מוקנית סמכות שפיטה זו החל מדרגת סגן ולאחר הכשרה קצרה שמותנית במעבר בחינה על חוק השיפוט הצבאי. למרות שאין צורך בעורך דין צבאי, החייל רשאי לקבל ייעוץ מעורך דין כזה כדי להכין אותו למשפט וכדי להבהיר לו את ההשלכות בכל תוצאה.
• משפט פלילי – בבית הדין הצבאי מתנהלים משפטים לכל דבר שמוכרים לנו גם מהמשפט האזרחי. שם נשפטים על עבירות שמוכרות לנו גם מהמשפט האזרחי, אבל גם שם יש עבירות שנובעות מהפעילות הצבאית עצמה. פה חובה להיות מיוצג על ידי עורך דין צבאי.

מי שופט בצבא?

במשפטים משמעתיים ובמשפטים שנערכים בבתי הדין הצבאיים יושבים לרוב קצינים חסרי השכלה משפטית, אולם בבית הדין הצבאי יושב גם קצין משפטן שיש לו הסמכה והכשרה משפטית. בבתי הדין הצבאיים מופיעים גם עורכי דין צבאיים, חלקם נשכרים מבחוץ לפי החלטת המערכת או החיילים הנשפטים, וחלקם באין מתוך המערכת הכוללת את התביעה הצבאית ואת הסנגוריה הצבאית. במשפטים שנערכים בבית הדן הצבאי החייל חייב לקבל ייצוג משפטי והוא אינו יכול לייצג את עצמו, זאת בניגוד למשפטים משמעתיים שנערכים בלשכת קצין ששופט אותו ושם הוא מייצג את עצמו בלבד. קציני שיפוט ששופטים חיילים ללא ייצוג משפטי מקבלים את ההסמכה שלהם מהפרקליט הצבאי הראשי והם מתחלקים לשתי ערכאות שיפוט – קש"ז שהוא קצין שיפוט זוטר עד דרגת סרן, וקש"ב שהוא קצין שיפוט בכיר מדרגת סרן ומעלה. חיילות נשפטות אך ורק על ידי קצינות הח"ן ולא על ידי המפקדים.

הגשת תלונה מול כתב אישום

כאשר חייל עומד למשפט משמעתי ביחידה שלו הוא עושה זאת לאחר שהוגשה נגדו תלונה על ידי בכיר ממנו בדרגה. לטופס זה קוראים טופס 630. חייל אחר מכניס אותו למשפט ונשאר עד באותו מעמד כדי לוודא את טוהר התהליך. הרשעה גוררת ענישה, זיכוי גורר שחרור. לא יוגשו תלונות כאלה על עבירות פליליות אלא משמעתיות בלבד. כך שכל עבירה פלילית גוררת למעשה הגשת תלונה למשטרה הצבאית וחקירה על ידי משטרה צבאית חוקרת. אם יימצא חומר להגשת כתב אישום הוא יוגש נגד החייל שיעמוד לדין בערכאה של בית דין צבאי. במקרה כזה ייצג את החייל עורך דין צבאי שמגיע מתוך המערכת כמו סנגוריה צבאית, או שיישכר על ידי החייל ומשפחתו כדי לייצג אותו במשפט.

על מה שופטים במשפט צבאי?

• עבירות שנוגעות לשירות הצבאי – השתמטות מגיוס, נפקדות ועריקות, כל אלה עבירות שנדרשות לייצוג במשפט.
• עבירות מין – מכת המדינה ההולכת ופושטת גם בצבא חמורה יותר כאן. אם חוק ההטרדות המיניות עבר כן רק בשנות התשעים, הרי שבצבא הדבר נחשב לעבירה כבר מההתחלה ונאסר על קיום הטרדות מיניות ומערכות יחסים כאלה בדיוק כדי למנוע ניצול לרעה. כאן העבירות האלה נשפטות בחומרה כעבירה פלילית לכל דבר ומשפיעות על עתידו של הנאשם.
• סמים וחומרים אסורים – בצבא יש הרבה יותר מודעות לכך וגם סמכות יותר נרחבת לערוך בדיקות סמים יזומות. עם זאת, יש לחיילים זכויות שאינן ידועות להם ונהלים ברורים כיצד לעמוד בבדיקות ובהשלכות שלהן.
• עבירות תנועה – נשפטות בצבא בדיוק כמו בכל מקום אחר, במיוחד אם הן נעשות תחת השפעה.