הנטייה המינית של האדם כבר מזמן מוכרת מעבר לצורה הקלאסית של זוגיות הטרוסקסואלית שבין גבר לאישה. למעשה, המדינות המערביות, ביניהן גם ישראל מודעות לכך וארגונים שונים פועלים לאיזון השוויון שבין אנשי קהילת הלהט"ב

(הומואים, לסביות, טרנסג'נדרים וביסקסואליים) לבין מה שמקובל אצל אנשים המוגדרים בנורמה החברתית המקובלת. בשורות הקרובות נציג בפניכם את ההתקדמות בתחום השוויון התעסוקתי אותה השיגה קהילת הלהט"ב בישראל לאורך השנים.

איסור אפלייה בעבודה בשל נטייה מינית

ע"פ החוק, חל איסור חמור על אפליית עובד בגין נטייתו המינית. למעשה, אין שום עילה מוצדקת בעיני החוק לפטר אדם לאחר שהצהיר על נטיותיו המיניות וגם אין למנוע ממנו להתקבל למשרה מסוימת מראש בשל כך. כמובן שישנם יוצאים מן הכלל ואם תפקיד מסוים מחייב זהות מגדרית גברית, לא ניתן יהיה לקבל לעבודה אדם ששינה את מינו לאישה. בנוסף, היעדר האפליה בעבודה כולל גם את חובת השוויון במקרים של פיצויי פיטורים ותנאים סוציאליים. בהקשר זה חשוב לציין כי מאחר ומדינת ישראל הינה מדינת רווחה, הרי שפועל בה שירות ציבורי שעוזר להתאים מראש לכל דורש משרות שונות שאמורות להתאים לו ולצרכיו, הלא זהו השירות של לשכת התעסוקה. ע"פ חוק התעסוקה, הקהילה הגאה בישראל אינה יכולה להיות מופלית לרעה ע"י שירות ציבורי זה בשל הנטייה המינית, ואין ליצור הגבלות שונות במשרות שקשורות לכך שאינן מחייבות את המציאות.

אנשי הקהילה שבכל זאת נתקלים באפליה בעבודתם, יכולים בהחלט להגיש תביעה לבית הדין לעבודה, למשל, במקרה של פיטורים שאינם מוצדקים, ביטול קידום בתפקיד בשל יציאה מהארון וכו'.

דמי אבטלה

החוק במדינת ישראל קובע כי ככל שישנם יותר אנשים התלויים באדם מבקש דמי האבטלה, כך נזקפים לזכותו יותר דמי אבטלה בפועל. בעבר זוגות חד מיניים אינם נחשבו בעיני החוק כתלויים אלו באלו ולכן שאחד מהם ביקש לקבל דמי אבטלה, הוא למעשה קיבל את המינימום (אלא אם יש לו ילדים). כיום זוגות חד מיניים נחשבים כתלויים כך שהזכאות לדמי האבטלה כוללת מראש יותר ימים, בדיוק כפי שזכאים להם זוגות נשואים ללא ילדים.

במקרה של ספק – פנו לעזרה מקצועית

אף אחד מאיתנו אינו נוהג לפנות לבית המשפט דרך קבע במקרים של טענות כנגד אפליה בעבודה. הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר בארגונים גדולים עם מערכת משפטית משומנת היטב. על מנת שלא לעמוד במערכה זו לבד, כדאי מאוד לפנות אל ארגוני הסיוע לקהילת הלהט"ב בישראל. ארגונים אלו לא רק מספקים אוזן קשבת למצוקות נפשיות ורגשיות אלא פועלים למתן יעוץ משפטי לאלו שנתקלים בקשיים במקום עבודתם או אל מול הרשויות הציבוריות, כגון הביטוח הלאומי או לשכת התעסוקה.

ההתקדמות בנושא הקהילה  בישראל ממשיכה וטוב לראות שהמאבק לקידום שוויון ההזדמנויות עבור כלל האזרחים במדינתו קוצר את פירותיו.