נושא הפונדקאות במדינת ישראל הוסדר בשנת 1996 במסגרת "חוק הפונדקאות". לפני אישור החוק הנושא עורר מחלוקות מבחינת הרבה היבטים ובמשך הרבה שנים נמנעו מלהתייחס אליו, בשנת 1987 הפונדקאות אף נאסרה לחלוטין בחקיקת משנה שקבעה כי לא ניתן להשתיל ביצה מופרית באף אישה אחרת מלבד אם היילוד.

הסכם לנשיאת עוברים

במסגרת חוק הפונדקאות בישראל חייב להיחתם בין הורי היילוד לאם הפונדקאית הסכם בכתב. הסכם זה נקרא "הסכם לנשיאת עוברים" ונכלל בו פירוט על כיסוי ההוצאות מטעם ההורים לאם הפונדקאית עבור כל מה שקשור בביצוע ההסכם. בנוסף מסוכם על נושא הפיצויים במקרה והאם הפונדקאית מאבדת את עבודה או יכולתה לעבוד כתוצאה מההיריון, הוצאות משפטיות במקרה הצורך וכל פיצוי סביר נוסף. ההסכם נועד למנוע אובדן הכנסה לאם ההרה עקב כניסתה לתהליך הפונדקאות.

ההסכם שנחתם בין ההורים לאם הפונדקאית נבחן לאחר מכן על ידי וועדה שאותה ממנה שר הבריאות, כאשר ללא אישור הועדה לא ניתן לממש את ההסכם. החתומים על ההסכם צריכים לספק לוועדה את כל חוות הדעת הרפואיות והפסיכולוגיות המאשרות את אי יכולתה של האם לשאת הריון. על בני הזוג והאם הפונדקאית להוכיח לחברי הוועדה שההסכם נחתם מתוך רצון חופשי של כל הצדדים ובהבנה מלאה של משמעות הסכם הפונדקאות והשלכותיו על הצדדים המעורבים בו.

לאחר בחינת כל הנתונים, הוועדה מגיעה להחלטה בנוגע לאישור ההסכם. הוועדה רשאית לזמן אנשי מקצוע נוספים לחוות דעת על המקרה וכל אדם אחר שתמצא לנכון לזמן טרם יאושר ההסכם, כאשר כלל דיוני הוועדה חסויים ואסורים לפרסום. גם לאחר מתן האישור, הוועדה רשאית לחזור ולדון באישור שניתן במידה וחלו שינויים כלשהם בתנאים ובנסיבות, כל עוד לא בוצעה השתלת הביצית המופרית בגופה של האם הפונדקאית המיועדת.

פונדקאות מלאה

במסגרת חוק הפונדקאות במדינת ישראל, מותרת אך ורק פונדקאות מלאה. משמעות הדבר היא שבגוף הפונדקאית תושתל ביצית מופרית חוץ גופית וזרע של בני הזוג עצמם, על מנת לבסס קשר ביולוגי בין ההורים לתינוק שנולד. חל איסור על פונדקאות חלקית בה משתמשים בביצית של הפונדקאית עצמה. במסגרת החוק, לאחר תקופת ההיריון והלידה, היילוד יימסר מהפונדקאית לידי הוריו. בנוסף, החוק קובע כי האם הפונדקאית וההורים חייבים להיות בגירים ובעלי אזרחות ישראלית. אסור שיהיה בין הצדדים קשר משפחתי ועל האם הפונדקאית והאם המיועדת להיות בנות אותה הדת.

מיד לאחר הלידה ניתן צו הורות על ידי בית המשפט. צו זה קובע כי ההורים המיועדים הם הוריו של היילוד. האם הפונדקאית אינה רשאית לחזור בה מהסכם הפונדקאות ולקבל את הילד אליה, מלבד מקרים שחל בהם שינוי משמעותי בנסיבות וצו ההורות טרם ניתן. לאחר שניתן צו ההורות מטעם בית המשפט לא ניתן לחזור מהסכם הפונדקאות בשום תנאי, משום