מעצר לפי צו בית משפט  אומר כי השוטר ניגש לעצור רק את האדם אשר עבורו יש בידו צו מעצר שניתן על ידי בית המשפט. השוטרים מביאים את עניין המעצר ואת חומר החקירה בפני השופט וזה מחליט האם השוטר רשאי לעצור את אותו האדם. לשופט ישנה זווית ראייה משפטית מעמיקה והוא עובר על פני החומר המוצג בפניו על ידי המשטרה בצורה אובייקטיבית ועניינית.

שוטר רשאי לעצור כל אחד? בוודאי שלא. מערכת החוק מאורגנת בצורה ששומרת מצד אחד על הזכויות של האנשים בחברה, ומצד שני מעניקות סמכויות למערכת המשפטית לבצע מעצרים נגד אנשים שיכולים להוות סכנה לחברה או למדינה.

מעצר של אדם ללא צו של בית המשפט

האפשרות לעצור אדם רק לאחר קבלה של צו מעצר משופט יכולה להפריע בתפיסת אדם נמלט או חשוד בדבר עבירה ולכן ניתנו סמכויות של ביצוע מעצר בידי השוטרים. הסמכויות אינן מלאות אלא מוגבלות על מנת שלא יהיה שימוש לא ראוי בהן והפרה של זכויות אדם בסיסיות.

על השאלה האם שוטר רשאי לעצור כל אדם ניתן לענות באמצעות ההבנה האם היה לשוטר יסוד סביר לעצור את אותו האדם לאחר שנחשד בדבר עבירה יחד עם קיום של אחת מן הנסיבות המתוארות הבאות:

1. כאשר אותו אדם שהובא למעצר ביצע דבר עבירה לפני השוטר.
2. כאשר לשוטר שמבצע את המעצר יש יסוד סביר בחשד לביצוע עבירה שדינה מאסר עולם או מוות.
3. כאשר ישנו חשד כי האדם שהובא למעצר לא יגיע לחקירה או ינסה לשבש את החקירה.
4. כאשר ישנו חדש של השוטר לגבי אדם שיביא לסכנה כלפי הציבור או הביטחון של המדינה.
5. ניתן לעצור אדם שנחשד בהפרה של תנאי שחרור בערובה.
6. כאשר ישנו שימוש סמכות העיכוב של שוטר אולם המעוכב אינו מסכים להגיע לשם חקירה.
7. ניתן לעצור אדם כאשר ישנו חשד סביר כי התבצעה עברה מסוג עבירת סמים, אלימות במשפחה, אלימות חמורה או עבירה נגד הביטחון של המדינה.

בכל המקרים הללו עדיין השוטר חייב לוודא ולשמור על הזכויות של האדם שמובא למעצר ולהסתפק בעיכוב החשוב במידת האפשר.

המעצר יכול להיות למשך תקופה שאינה ארוכה מיממה אשר במהלכה או שמשחררים את העצור או שמביאים אותו בפני שופט לשם המשך תהליכים נגדו.