אף אחד לא אוהב לשלם מסים, ובוודאי לא כשהם גבוהים, אבל מצד שני גם לא כדאי להסתבך עם רשויות מס הכנסה. כדאי לזכור שעבירה על החוק בהקשר זה עלולה להסתיים בכך שגם תידרשו לשלם את מלוא המס, ועליו להוסיף עוד קנסות והצמדות, ואף לשאת בעונשים אחרים.

למי שכבר העלים חלק מהכנסותיו, ומתחרט על כך, מוצעת האופציה של גילוי מרצון – הליך שבמסגרתו הנישום מגלה מרצונו, בכנות מלאה ובתום לב, את מה שהסתיר קודם לכן, ובתמורה רשויות המס מוותרות על האופציה של נקיטת הליכים פליליים כנגדו.

התנאים הבסיסיים שבהם ניתן לקיים הליך גילוי מרצון

חשוב להדגיש שלא בכל מקרה ולא לכל נישום עומדת הזכות לבצע את ההליך. כך למשל מי שמתנהלת נגדו בדיקה או חקירה ע"י רשות המסים, בנושא שבו הוא מבקש לגלות מרצונו את שהתרחש, לא יוכל לעשות זאת. גם אם הבדיקה או החקירה מתנהלות כנגד בן/בת זוג או חברות שנמצאות בשליטתם לא ניתן לבצע גילוי מרצון.

יש לציין שמדובר הן בבדיקות וחקירות של רשויות המס, והן בכאלה המתנהלות ע"י משטרת ישראל. יחד עם זאת במקרים חריגים תאשר רשות המסים את הליך הגילוי למרות קיומה של חקירה (למשל מחלה קשה או נסיבות אחרות שמצדיקות זאת).

סעיף מהותי אחר בפקודת מס הכנסה מבהיר כי לכל אדם נתונה הזכות לבקש גילוי מרצון אך ורק פעם אחת בלבד (שוב, פרט לנסיבות מיוחדות וחריגות). באופן טבעי הכנסות שמקורן אינו חוקי לא מאפשרות התנהלות באפיק זה.

כיצד מוגשת הבקשה לקיום ההליך?

בקשות לקיום הליך הגילוי מוגשות לסמנכ"ל בכיר לחקירות ולמודיעין ברשות המסים. זהו גם הגורם היחיד שמוסמך לאשר בקשה שכזו.

ניתן לפנות אל רשויות המס במספר מסלולים, ובהם מסלול אנונימי שרק בסופו ולאחר הסכמה על גובה המס נחשפים פרטיו של הנישום. בכל מקרה הבקשה חייבת לכלול את כל המסמכים הרלוונטיים.

באילו מקרים כדאי להגיש את הבקשה?

ישנו מגוון רחב של מקרים המצדיקים הגשת בקשה שכזו, וביניהם אחזקת נכס מניב בחו"ל, חשבון בבנק זר, דירה בארץ שמשמשת להשכרה ולא דווחה, ועוד. מומלץ לכל אדם המבקש לגלות מרצונו את מקורות ההכנסה והנכסים שעליהם לא דיווח לפנות ליועץ מס ולהיעזר בו.