בין הון שחור לגילוי מרצון
על הנסיבות השונות שמערימות קשיים על המשך קיום נוהל הגילוי מרצון בחודשים הקרובים
בשנים האחרונות מנסה מדינת ישראל להילחם בהעלמות המס בצורות שונות, בין היתר על ידי עידוד אזרחים להודות שהם אכן העלימו מס בתום לב, להעניק להם חסינות על כך כשהם בתמורה מגיעים להסדר עם רשויות המס להחזיר את הכספים שהם לא שילמו.
עבור המדינה הליך זה אשר נקרא "גילוי מרצון" הוא פתרון מתאים והולם שכן המדינה מחזירה לעצמה כספי מס שהיא לא קיבלה מהאזרחים ובמקביל היא לא צריכה לפעול בהליכים ארוכים ומתמשכים למצוא את מי שהעלים ממנה מס. עבור האזרחים שפעלו בתום לב ולא שילמו מס זה משתלם, מאחר והם מקבלים חסינות והגנה מפני הליכים פליליים שיכולים להיות בעייתיים בשלבים מסוימים ולעלות להם הרבה יותר מאשר החזר מס במסגרת הליך זה.
עם זאת, בחודשים האחרונים של שנת 2015, אנחנו קוראים ושומעים יותר ויותר על בעיות בהליך זה, בעיות שעלולות להערים קשיים על המשך קיום נוהל זה. יש לציין שכבר כאשר יצא ההליך לדרך נאמר בצורה ברורה שהוא לא אמור להימשך שנים רבות, אלא הוא הוגבל בזמן על מנת שלא ייווצר מצב שאנשים אשר לא שילמו מס יחשבו שהם יכולים להמשיך לנקוט בגישה זו עד אין קץ. לאחרונה המבצע הוארך עד סוף יוני 2016, בגלל הקשיים הרבים שעומדים בפניו למרות שעד היום נחשף הון של למעלה מ-14 מיליארד שקל.
מה הבעיות שעומדות בפני המשך הליך גילוי מרצון?
- ראשית, בירוקרטיה ופרוצדורות – מתברר שהתהליך הוא לא פשוט מבחינה בירוקרטית, דורש הרבה מאוד בדיקות ובאופן לא מפתיע יש לומר, לרשויות אין תמיד את היכולת להתמודד עם צורך זה.
- שנית, בזמן ההליך הוציאה הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים, מסמך מיוחד שמבקש להבהיר שקיימת חסינות בכל הקשור לעבירות מס אך היא לא משפיעה על מוסדות פיננסיים לבצע את החובות שלהם בתוקף חוק איסור הלבנת הון, חוק שבא למנוע הלבנת הון שמגיע מטרור, עבירות סמים ועבירות אחרות – מדובר בהון שחור שאינו הוכשר וישראל נלחמת בו כחלק ממלחמה רחבה שמתרחשת כיום בעולם נגד הון זה. כתוצאה מכך נדרשות בדיקות כפולות ומכופלות של הרשויות, דבר שמצריך משאבים וזמן, כמו כן יש מאבק בין הרשויות השונות על סמכויות ואכיפתן.
בשביל להבין את הבעייתיות שבכך נציג דוגמא. נניח ואזרח ישראלי רוצה לבצע גילוי מרצון על כספים שנמצאים בחו"ל, אז מצד אחד יש הליך גילוי מרצון שעליו לבצע ומצד שני, עליו לעבור בדיקה מקיפה בשביל לגלות מהיכן מקורות הכסף. מדובר בהליך ארוך ומורכב, מה עוד שהרבה פעמים בשביל למנוע את הבירוקרטיה בנושא, מעדיפים אותם ישראלים לא להביא כלל את הכסף לארץ אלא להשאיר אותו בחו"ל, במצב כזה המדינה לא מרוויחה ממנו.
לסיכום נאמר כי הליך גילוי מרצון הוא הליך מבורך וחשוב, אך כמו במקרים רבים הבירוקרטיה הישראלית מסרבלת ופוגעת בו באפקטיביות האידיאלית שטמונה בו לרוב.
Comments
No comment yet.